על הסליחה 

על הסליחה


תארי לעצמך שזה עתה יצאת מפגישה עם הבוס שלך המומה. הוא הודיע לך שאת מפוטרת כי אינך משקיעה בעבודה, והוא אינו רואה שום דרך שבה הוא יכול להמשיך ולהעסיק אותך. את ניגשת לשולחן העבודה שלך, מנקה אותו ועוזבת את המשרד. בדרך אל הרכב את מתחילה לחוש את הפחד עולה "אני אם חד הורית, בלי עבודה לא אוכל לפרנס את ביתי ואת עצמי, מה יהיה עם השכר דירה ואיך אשרוד"?

דמייני איך הזעם והכעס מתחיל לעלות, והוא מופנה ישירות אל הבוס שפיטר אותך. מילים כמו איש רע, אפס, בלתי מתחשב, אגואיסט, איך הוא יכול לעשות לך את זה, במיוחד שהוא יודע מה מצבך האישי, הכעס גורם לך להתחיל להזיע, בקושי את מגיעה הביתה בשלום.


הכלל הראשון אותו מלמדות אותנו התמציות הוא שלא יכול להיות פער בין מה שמתרחש במציאות לבין הרצון האמיתי שלנו. במילים אחרות הפיטורין הן ביטוי לרצון האמיתי של אותה אישה, (המודע או הלא מודע) היא רצתה או להתפטר או שיפטרו אותה, כי זו היתה התוצאה.


רצון אמיתי יכול להיות נסתר מעיננו, כי מי רוצה שיפטרו אותו מהעבודה, אך למאוויים הכמוסים שלנו יש כוח וגם אם אנו מדחיקים אותם אנו יכולים לראות כי הם בסופו של דבר יבואו לידי ביטוי, כי התועלת לטווח הרחוק הטמונה בהם היא בעלת משמעות עמוקה יותר עבורנו.


אם איננו מקבלים כלל זה, אנו הופכים את האירועים המתרחשים בחיינו לאירועים שאין לנו שליטה עליהם, שאין לנו קשר אליהם ואז אם יש בחוץ עולם אובייקטיבי הנפרד מאתנו ועומד בפני עצמו, איזה סיכוי יש לנו לעמוד מולו ולהתמודד בהצלחה? הלך חשיבה זה הופך אותנו למגיבים בלבד ולא ליוצרים, בעלי עוצמה היכולים להכיר את עצמם ואת הרצון האמיתי שלהם דרך מה שהמציאות משקפת..


כדי לקבל כלל זה אנו זקוקים לאומץ, להעיז ולהפנות את כיוון המחשבה שלנו פנימה, היכולת שלנו לבחון את המניעים העמוקים המניעים אותנו, מאפשר לנו לצאת מתפיסת הקורבן התלוי בגורמים חיצוניים ולהפוך לאדם בעל יכולת הבוחן את מניעיו על פי התוצאות במציאות ולא על פי מחשבותיו או אמונותיו.


כאשר נערך אבחון אנרגטי דרך הדופק, התמצית שהאדם הגיב אליה היתה שום משולש-תמצית הסליחה. במילים אחרות הקושי שאותה אישה התמודדה איתה הייתה בנושא הסליחה, התמצית המאפשרת לאדם להתבונן בסליחה לא כסליחה לזולת, אלא כסליחה עצמית. לכן שיעורי הבית היו לשבת בשקט ולהתבונן במניעים עמוקים שלה, ולשאול את עצמה מה אני באמת רוצה, ושואפת לו, האם אני ממצה את עצמי במקום העבודה שלי, האם אני באמת אוהבת את מקום העבודה שלי ומה עשיתי כדי שאפוטר?


בהתבוננות פנימה יכלה אותה אישה לראות כי חלומה האמיתי היה ללמוד, לרכוש השכלה ולשפר את חייה, אך היא התפשרה משום שהייתה חייבת לפרנס את עצמה ואת ביתה, אך מעולם לא הייתה מרוצה ממקום העבודה שלה, היא חשה מוגבלת ולא מוגשמת ומתפשרת. היא יכלה לראות שלא הייתה ממוקדת במקום העבודה כאשר הייתה שם, וכמות הטעויות שעשתה עלה על הממוצע שלה- אף שגיאה בעבר. היא יכלה לראות שבעצם מה שהיא באמת רצתה זו הזדמנות לעזוב את מקום העבודה ולחזור ללימודים.


ואז היא הבינה, היא לא צריכה לסלוח לבוס שלה, הוא לא אשם, הוא פיטר אותה כי זה מה שהיא רצתה!

מייד נעלם הצורך לסלוח לבוס שלה, ההבנה כי היא יצרה את המציאות בו היא תוכל לחזור ללימודים, העבירה את המשקל ממנו אליה, מה שעלה היה הכרת תודה לאדם שהבין את המניעים שלה יותר טוב ממנה ונענה להם.

ומייד עלתה גם ההבנה כי היא צריכה לסלוח לעצמה על כל אותן טעויות שעשתה בעבודה שבגללן כעסה על עצמה ויתר על כן לא הבינה מדוע היא טועה כל כך הרבה, והטעויות הללו גרמו לה לפיטוריה. היא הבינה כי הן היו הדרך שלה להזכיר לעצמה, מה הן רצונותיה האמיתיים ולכבד אותם.

התובנה האחרונה שהגיע אליה הייתה שבעצם לא צריך לבקש סליחה מאף אחד, כי לא הייתה פה פגיעה באף אחד.

כיום לומדת באחד מבתי הספר לרפואה משלימה לקראת הסמכתה כמטפלת.